קומפיוטר סי דאטה בע"מ נ' שירותי בריאות כללית- מרכז רפואי רבין, קמפוס בלינסון

החלטה

1.רקע:

ענינה של התביעה שהוגשה ע"י המשיבה כנגד המבקשת הינו חובה הנטען של המבקשת למשיבה ע"ס 506,294 ₪ וזאת בהתאם להסכם המחאת זכות ( להלן : " הסכם ההמחאה") אשר העניק למשיבה את הזכויות הכספיות אשר הגיעו מהמבקשת לצד ג' ( להלן: "הממחה") עד לגובה של 499,048 ₪ בגין הזמנה שמספרה 93133057 ( להלן: "ההזמנה") במסגרתה הזמינה הממחה ציוד מחשוב מהמשיבה שהיה מיועד למבקשת.

עוד נטען כי משעה שאין מחלוקת שהמשיבה סיפקה למבקשת את ההזמנה, ואף אין מחלוקת כי המבקשת אישרה כי קיבלה לידיה את ההסכם ההמחאה כאמור, היה על המבקשת להעביר את סכום החוב למשיבה ולא לממחה.

המבקשת הגישה בקשת רשות להגן וכן בקשה עצמאית למחיקת הכותרת של כתב התביעה ( להלן: "הבקשה").

2.טענות הצדדים:

אינני מוצא מקום לחזור ולפרט את כלל טענות הצדדים כפי שנטענו בבקשה, בתגובת המשיבה ובתשובת המבקשת ואולם מן הראוי לציין את עיקרן.

לטענת המבקשת התביעה אינה עומדת בדרישות הקבועות בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 ( להלן: "התקנות") מאחר ואין המדובר בתביעה לסכום קצוב אשר ניתן להגיע אליו בעזרת חישוב אריתמטי פשוט. זאת ועוד לטענת המבקשת לא התקיימו התנאים המצטברים בהסכם ההמחאה אשר מכוחו מבקשת המשיבה להיפרע מהמבקשת וזאת מ3 טעמים מרכזיים:

הראשון, כי קיים מסמך בכתב מאת הממחה לנמחה ( המשיבה) המאשר כי קיימת יתרת חוב מוסכמת בין הצדדים וזאת בין היתר בשים לב לכך שהסכם המחאת הזכויות הינו להבטחת תשלום עד לגובה נקוב מקסימלי ולא להבטחת סכום קצוב ידוע מראש.

התנאי שני, כי קיים מסמך בכתב מאת הממחה לנמחה כי הגיע מועד תשלום הכספים לנמחה.

התנאי השלישי, כי החוב מתייחס אך ורק לגבי היתרה הנוגעת להזמנה.

המבקשת טוענת עוד כי מאחר ועניננו במסכת עובדתית מורכבת, שבמסגרתה קיימים עוד 2 גופים מלבד המשיבה הטוענים לזכויות בכספים אותם מבקשת המשיבה לקבל, אין מקום לברר את התובענה במסגרת סדר דין מקוצר.

המשיבה בתגובתה סבורה שיש לדחות את טענות המבקשת משני טעמים עיקריים:

הטעם הראשון הינו פרוצידורלי ונגזר מכך שטענות המבקשת כפי שנטענו בבקשתה הינן טענות עובדתיות שלא נתמכו בתצהיר ומשם כך יש לדחותן ככל שעסקינן בבקשה למחיקת כותרת ומכל מקום אין טענות אלא יכולות לשמש למבקשת עילה למחיקת כותרת התביעה.

הטעם השני, הינו כי התביעה הוגשה כדין, כי סכום התביעה הנטען נסמך על חשבוניות חיוב פשוטות וברורות אשר אינן מחיבות כל חישוב מסובך והינן בגין סחורה אשר אין חולק כי התקבלה אצל המבקשת. זאת ועוד לטענת המשיבה, המבקשת לא מכחישה את קיומה של המחאת הזכות ולפיכך די בכך כדי להוות ראשית ראיה בכתב המכשירה את התביעה להתברר בסדר דין מקוצר. לטענת המשיבה, אין לטענת המבקשת כי בדבר העדר יתרת חוב מוסכמת, כל נפקות ביחס לכשרותה את התביעה להתברר בסדר דין מקוצר משעה שסכום התביעה הינו קצוב.

המשיבה מוסיפה וטוענת כי טענות המבקשת בדבר מורכבותה של התביעה אינן נכונות עובדתית או משפטית.

בתשובת המבקשת לתגובת המשיבה מוסיפה המבקשת ומחדדת בהמשך לטענותיה כפי שנטענו בבקשה שתי עובדות חשובות נוספות:

העובדה הראשונה הינה כי ההזמנה נשוא ההמחאה הינה על סך של 388,893.63 ₪ בלבד ולא על סך של 499,048 כפי שטוענת המשיבה.

העובדה השניה הינה כי ענינה של ההזמנה הוא באספקת 261 יחידות מחשב בעוד המשיבה בעצמה טוענת כי בפועל סיפקה רק 249 יחידות מחשב מתוך ההזמנה כך שלמעשה טוענת המבקשת כי המשיבה גם לא היתה זכאית לתבוע על פי הסכם ההמחאה אף את הסך של 388,893.68 ₪ הנקוב בהזמנה).

לסיכום טוענת המבקשת, כי טענות המשיבה מתבססות על המחאה מותנית, אשר התנאי להתקימותה לא הוכח ומשום כך לא השתכללה ההמחאה לכדי זכות כלשהי של המשיבה כפי המבקשת.